תני לי לספר לך סיפור. אחד מיני רבים.

דוד אברהם, בן שנה וחצי.
רק חצי שנה לפני זה יצאתי משנה של דיכאון, מנסה לחזור לעצמי, לייצב את החיים.
אני שכירה שמכניסה בקושי 5,000 ש"ח, אבל העבודה מהבית, אז אסור לי להתלונן, נכון?

נחזור לדודי.
הילד קודח מחום.
יש לי פגישת עירייה חשובה. אני חדשה בעבודה. אסור לי לאכזב, אסור לי לבטל.
אני יוצאת מהבית ב-7:00 בבוקר ליום שלם של בירוקרטיה וסידורים אינסופיים.

ואז נתן מתקשר:
"מור, הילד קודח."
אני? "תן לו נורופן, זה יוריד את החום."

שעה אחרי זה:
"מור, הילד עדיין קודח, הנורופן לא עזר."
אני? "נתן, תסתדר. אני בעומס מטורף כאן."

ומה אני לא יודעת באותו רגע?
שהילד שלי פרכס בידיים של נתן.
שהוא רץ איתו כחול לאחותי.

אני יוצאת להפסקה מהישיבה, מתקשרת – ואז אחותי מספרת לי הכול.
שהוא היה במצוקה, שהוא מאוזן עכשיו.

אני שומעת.
אני מבינה.
ואני מנתקת.

אני מנתקת את הרגש.
מסיימת את היום שלי, חוזרת הביתה.
הבוס מרוצה, מחמיא לי על העבודה היסודית.
ואני? מרגישה כישלון.

❌ נכשלתי כאמא.
אחרי שנה שלמה של עבודה פנימית ויציאה מדיכאון,
איך שוב לא ראיתי את הילד שלי? איך שוב משהו אחר היה חשוב יותר? איך שוב הפקרתי אותו?
אני לא מאשימה את הבוס.
אני לא מאשימה את נתן.
אני מאשימה את עצמי.

יומיים אחרי זה – אנחנו שוב בבית חולים.
פרכוסי חום חוזרים, אשפוז בבידוד לשבוע.
אני שם.
עם הנייד פתוח.
הלפטופ מולי.
הילד שלי לצדי, מותש.

ובפנים אני צועקת:
"תנו לי להיות עם הילד שלי!!!"

אני יושבת שם, מבודדת, עם הזמן שלי ועם האמת שלי, ופתאום זה מכה בי.
💡 שום דבר לא יברח. את יכולה לעצור.
💡 אם תכבדי את עצמך – יכבדו אותך.
💡 אם את לא תגדירי גבולות – אף אחד לא יעשה את זה בשבילך.

אבל בפועל?
הרגשתי שבלעדיי שום דבר לא יתקדם.
שאני חייבת להיות זמינה.
שאני חייבת להיות שם.

כוחי ועוצם ידי? או אגו מחופש למסירות?

ומה שבטוח?
זה היה הרגע ששינה לי את החיים.
זה הרגע שהוציא אותי לעצמאות.

💥 הבטחתי לעצמי שלעולם לא אחווה את זה שוב.
מאז – כשהילדים חולים, אני שם. נקודה.

וזה לא קרה מעצמו.
זה קרה כי:
✔ רכשתי כלים.
✔ איזנתי מסלול חיים.
✔ עיגנתי יומנים.
✔ יצרתי לעצמי איכות חיים אמיתית.
✔ ובעיקר – הפסקתי ליפול בפח של "להיות רלוונטית".

🚨 וזה השיעור הכי חשוב שלי עבורך.
אל תגיעי לנקודת השבירה שלך כדי להבין שאת יכולה לנהל את הזמן שלך אחרת.
אל תחכי לרגע שבו תרגישי שנשברת כדי להבין שמגיע לך אחרת.

אני כאן כדי ללוות אותך לשם.
ללמד אותך לאזן, לבנות עסק שמרוויח בלי לשחוק אותך, להכניס יותר ולהיות שם גם לעצמך.

לכן אחת לחצי שנה נפתח מסלול הליווי האישי שלי – מסלול לנשים שלא מוכנות יותר לוותר על עצמן בדרך להצלחה.

📍 הפרטים אצלי באתר, אבל אם משהו כאן דיבר אלייך – שלחי לי הודעה בפרטי, ויחד נבין אם אני האחת שלך.

🔥 הגיע הזמן להצליח בלי לאבד את עצמך בדרך.